פיתוח דרום הארץ

(חלק מספרי – עבדי ישרוטל)

(חלק מפניית הציבור אל חברי כנסת  ופרקליטות בנוגע לאילת ורשתות בתי מלון)

אילת עיר אלובה. זאת עיר בנויה במדבר ללא שום רצון של אדריכלים וללא שום נסיון להשתמש באופי המדברי, עיר שבנו אותה רק בשביל כסף.
בעיר מדברית איש לא חשב על נקודות שתיה. אפשר לעבור בפארקים המעטים בעיר, שלא נדבר על כך שגן במרכז העיר דומה לפח זבל, ולא למצוא מקום לשתות מיים. באילת – עיר שנמצאת במדבר אפשר לטייל שעות לגבי שעות ולא למצוא מיים.
לאומת כך שבאילת אין מיסים, מחירים באילת גבוהים משאר המדינה. האוכל, מים. דיור.
בעלי הדירות עושים כסף טוב על העובדים בתי מלון שמגיעים לעבוד באילת – משכירים דירות שאינם ראוים למגורים.
גם כסף טוב עושה חברת ישרוטל שמרוב חוצפה משכירה לעובדיי החברה דיור שמטר מרובה עולה של כמעט כמו בירושלים ומדובר בחדר לשני אנשים – מסריח.
בתי מלון עושים כסף טוב מקופת המדינה: אזרחי ישראל משלמים משכורת לעובדי המולונות מכוון שזו עבודה מעודפת. מדובר במיליוני שקלים. באותו זמן חברת ישרוטל פותחת מלונות היוקרה בתל אביב וירושלים.

נסמן בעיות עיקריות באילת ודרום הארץ.

1) מרחק – מרחק הוא פונקציה של זמן. להגיע לבאר שבע מת”א לוקח זמן וכסף בערך פי 2 בכדי יכולת של תושב באר שבע לגור בבאר שבע ולעבוד/ללמוד בת”א.

2) אנרגיה – חשמל עולה יותר מדי כסף.

3) סביבה – סביבה מתברית דורשת בניה מותאמת למזג עוויר.

4) מחיר האוכל – לא רק בקר ובשר ככלל עולים הרבה בערך פי 2 מהיכולת אזרח לקנות כמות מירבית, אלה מחסור במזון איכותי, נגיש לכל אזרח ותוצרת הארץ מהווה סכנת בטחונית למדינת ישראל.

5) מחסור בשטחים למסחר: מחיר מ”ר לעסקים, מסעדות ומחסור בשטחים כאלה למשל באילת גורם לא רק למחיר גבוה של אוכל אלה באיכות נמוכה בשירות וחוסר תחרות. בחלק מפבים באילת אין כבר תפריט: לא איכפת להם לאבד לקוח כי מקומות לבילוי יש פחות מדרישה.

6) אילת עיר תיירות נטו. ידוע שעיר שכלכלתו מבוססת על תחום אחד זאת עיר בסכנת קריסה. יש לעשות דיברסיפיקציה של כלכלת האילת.

7) בגלל כמות מופחתת של תושבים באילת ודרום הארץ אין חיים ציבוריים כגון תיאטרונים, מוזיאונים..

8) אילת עיר יחידה בארץ שהיא מרכז המועצה ואין בה אוניברסיטה.

בלי אמונה, בלי חזון לעתיד אי-אפשר להגיע לפיתוח, לחיים טובים יותר של אזרחים.

1) דרוש קו רכבת מהירה מת”א לב”ש – 40 דקות נסיעה ב10 שקל לכל תושב ב”ש שעובד או לומד בת”א.

 זה ייתן אפשרות לא להשכיר דירה במרכז הארץ, ייתן דחף לפיתוח דרום. יהיה אפשר להגדיל פי שתיים כמות האזרחים, להוזיל מחירי הדיור במרכז ובכל הארץ.

גידול צפוי להוכלסית באר שבע – מיליון תושבים אחרי 15 שנה. חשוב מאוד ליצור קלאסטר עסקי-תרבותי בבאר שבע. זה ישמש כעיר אבירה הדרומית.

2) דרוש קו רכבת מהירה לאילת.

כאשר במקום 4 שעות נסיעה לאילת ממרכז הזמן נסיעה יהיה שעתים, יפתרו רוב הבעיות של העיר הדרומית: ההוכלוסיה שגרה באילת לא תרגיש מרוחקת מכל המדינה. הרבה אזרחים יעברו לשם. אילת תגדל ל150 אלף תוך 10 שנים ותגיע ל500 אלף תוך 50 שנה.

3) תחבורה ציבורית באילת לאורך החוף עובדת בתדר נמוך (פעם בשעה) ואיננה מתאימה לתיירות. כמו כן מכוון שבעלי בתי מלון לא רוצים שעובדי מלונות – לרוב עם צבע אור שחור, יסעו עם תיירים, אגד מפעילה קוים פרטיים לעובדים. גם פעם בשעה. כלומר גם עובדים וגם תיירים נשארים ללא תחבורה ציבורית סדירה.

לכן נדרש לבטל קווים לעובדים באילת ולדרוש מבתי מלון למלא חוק בכך שעובדים יקבלו חופשי חודשי רגיל. ולהוסיף אוטובוסים לקוים עירוניים.

מצד אחד זה יקל על תיירים ועובדים מצד שני אנו נמנה מאפליה גזנית וסוציאלית שבעלי הון רוצים שאם ישראל יקבל כערך חיים.

מצב זה נגזר מרצון בעלי הון להחזיק כלל האכלסיה כבני ארובה אקב מחירי חשמל גבוהים.

כמו כן בישראל ניתן להגיע למצב שכל אזרח יהיה מעט מאוד תלוי ברשויות ובעלי הון וזה לא ברצונם – הפ צריכים אותנו כעבדים.

לכן:

1) נדשרת בניה של כמה תחתנות כוח סולרים. חלקם באילת חלקם ליד ב”ש.

מאחר ואילת עיר מרוחקת מכל הארץ וכבר יש בא מקורות מיים אינם קשורים למערכת מים כלל ארצית, זאת הזדמנות פז לעשות ניסיון לרפורמה באנרגיה.

כל אילת יש לעביר לאנרגית שמש מתחנות סולריות. בנינים גדולים צריכים להפוך לספקים אנרגיה אל מערכת חשמל עירונית שצריכה להיות לא בבעלות של מייצרי האנרגיה.

2) יש כמה חוקים שחייבים לקבל בארץ: חוק האוסר להשכיר דירות ללא דוד שמש – מכוון שהמשכיר איננו מעונין בחסכון באנרגיה חוקי השוק החושפי לא עובדים כאן. צריך לקבוע עונש על המשכיר ללא דוד שמש תקין כי מחיר כפול  של חשמל עבור כל התקופת שכירות.

3) חוק האוסר ליצרן אנרגיה גם לשווק אותה – כלומר להפריד בין חברת חשמל לחוטים עד הבית.

1) יש לשנות גישה לבניה באזורים מתבריים. דוגמה אפשר לקחת מפיתוח במדינות ערב:

עיר מסדר באמירטים

פתרונות כאלה להופתעתי לא משתמשים בארץ, יש הרגשה שכל המוסודות לאדריכלות בישראל התבלבלו במקצוע ומלמדים בניה במקום אדריכלות.

אם באילת ובאיזורים הדרומים אחרים הדוגמא מלמלה יכולה להיות פתרון מעניין, לבאר שבע עצמה אפשר להשתמש בפתרונות מהסוג הזה:

אומנם בשביל האילת מתאים לא רק סגנון בראשית הכתבה, אלה גם מהשהו מהסוג:

http://www.china.org.cn/environment/pics/2008-07/31/content_16107987.htm

שינוים באדריכלות עירונית לא רק מבטיחים סביבה נוחה יותר, אלה גם נותנים פתרונות לחסחון באנרגיה.

פוליטי

1) יש מיידית להפסיק לממן חברות פרטיות מחשבון המדינה – חלק ניקר מ”אנשי עסקים” התבלבלו באילת בין כיסם הפרטים לכיס של המדינה. יש מיידית לבטל מענק לעבודה מעודפת כאשר מדובר בתחום מלונאות.

2) יש להקים פרויקט בצידו של אילת, שתכלול מערכת של עגמים מלכותיים, בתי מלון קטנים, קמפוס של אוניברסיטה.

יש להבטיח ש70 אחוז ממקומות ארכה באילת יהיו בבתי מלון קטינים ובינונים ולא ברשתות ענקיות. כל מי שיתנגד לכך לעביר לטיפול של שב”כ ומוסד, כי זאת פגיעה בבטחון המדינה יותר גדולה מאשר מפעגים ערבים. מדובר פה לא רק בבעלי של רשתות הגדולות שישטלתו על אילת והנהלתם, אלה גם בנציגי הסתדרות, שני חברי כנסת, פרקליטים, שופטים – כל האלה, שנהנים משידרוגים חינם והטבות אחרות כנגד עצומת עיניים בפגיעה בעובדים, חוקי המדינה, קופה הציבורית.

3) יש להגיעה לעסקם בין מצריים וירדן על מנת בניה איזור תיירות משוטף באילת+עקבה+טאבה.

זה כולל מעבר גבול ללא תשלום לתיירים המבקרים באיזור, פיתוח תחבורה ציבורית בטאבה עד דהב. גירוש חלקי בדוים מסינאי (דרך הטלת מסים למתגוררים בסינאי עבור עצם התגוררות)

אוכל.

1) יש להקים כמה חוות פרות באיזור הדרומי, לתת הטבות לחקלאים המייצרים מזון לחוות. יש להזין הטבות כך שהמחיר של בקר ירד פי 2 מהנתון כעת.

המשך יבוא…